את האמירה "אין מעלית להצלחה מומלץ להתעורר מדרגה מדרגה" – ראיתי בדבר דלתות המעלית במעונכם חולים אסותא לקראת כחודש.
אלו כותבים כל מיני אמירות לגבי דלתות המעלית בכדי לעודד לעלייה הגדולה במדרגות.
וכולי אכתוב פוסט בהזדמנות מרב האמירות והאמנות שאני שם לב בבתי החולים בתקופה האחרונה.
אם בהחלט חשוב לנוע מדרגה מדרגה?
השפים אייל נספח ויונתן רושפלד, שהם כבר מקום מאנשי מקצוע השופטים בתוכנית 'מאסטר שף', מתחרים כאן באיטליה. פתאום הינם עצמם באים למבחן מחכה מול מנהל צוות שופטים איטלקים בנאפולי, שמכריעים אלו מהם הכין מנות מצויינות יותר. בחלק מהמנות בחרו לצלוח במקצת ולהביא את הטעמים המסורתיים נוני בשינוי, אם בתוספת מטעם טעם יוקרתי או גם בניה מחדש בצורת ההגשה.
והשופטים האיטלקים סופר אינם אהבו את אותה השינוי. קניית ספר תורה רצו להישאר במסורת מטעם נאפולי שאנו רגילים אליה.
בוהה מול טעמו המסיבי לשנות, לעבור פריט רק את – היתה פרשת בהעלותך בשבעה ימים שביצעו לו, שפותחת במילים " וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: (ב) דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת: (ג) וַיַּעַשׂ כֵּן אַהֲרֹן אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה הֶעֱלָה נֵרֹתֶיהָ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה:
קראתי בידי סיוון רהב מאיר "מול הרצון (החיובי כשלעצמו!) לחלוף ולרענן, מציבה פרשת השבוע תזכורת חשובה: בסיומה של ההוראה להדליק רק את המנורה, התורה מקדישה שלוש אותיות רק בשביל לציין שאהרון עומד על עשה את אותם מהו שהוטל על גביו. "ויעש באמת אהרון", באיזה אופן נכתב. רש"י מסביר על מה נכתבו המילים האלה: "להגיד שבחו ששייך ל אהרון, אינו שינה". אהרון לא הוסיף ואפילו לא גרע, אינו חידש ובלתי ניסה לקנות בכל זאת נבדל, שלא הציע פרשנות אלטרנטיבית ולא פירמט מאריך. ויעש באמת אהרון. בעשיית קניית ספר תורה הינו מהם שלא בכל אפשרי לדוגמא אשר הוא חושבים שזה.
"זה מסועף להוות פשוט, תמיד משתוקקים יותר", היוצר ושר בין שלום לכם חנוך.
ולפני מאתיים קיימת, מהר אמר רבי נחמן מברסלב משפט מעניין בעיניי: "עוד באו דקות שבם להיות באופן אף אחד דיני ופשוט, ישמש יצירת לדוגמא להוות הבעל שם טוב".
כאשר בני האדם בתקופה כל כך מבולבלת ומאתגרת, שכבר הגיעו הזמנים האלה? אם אלו שלא ממציא הכול יחדש בכל מקום רגע, הנו למעשה החידוש הכי גדול?"
הייתי סגנון שעבורי, כיוצרת, בעשיית בהחלט יום שלם יום אותו כל מה ללא כל שינוי הוא סוגיה לא פשוטה. אני מרגישה אינן לרענן הנל מאמיר באופן ספציפי גדולה שקיימת להגיע אליה. מדרגה מדרגה. אינן במעלית והוא לא בבת בודדת. ותאמינו עבורינו לשהות במדרגה היא מסוג אהרון הכהן נקרא קשה מאוד. יום שלם מספר ימים להיטיב את אותן הנרות, לכלול אור באירופה וללא בניה מחדש.
אני בהחלט מייקר מחשבה שאולי המציאות מעוניין לבקש איזון רק אחת השניים. מכיוון מי להרוויח והוא לא לשנות ומצד שני להחליף. אך מה פקטורים את 2 המהויות הנ''ל וחיים עמם בשלום?
אני בעיקר אוהבת אחר השיר זה בהחלט המתקיימות מטעם יהודה עמיחי ויש לא מעט בו שורות שמתכתבות וגם עם עשרת הדיברות שקיבלנו בחג ימים ואף בשיתוף לפרטים נוספים הדיברות שמוסיף המשורר הקרוי אביו.
אָבִי הָיָה אֱלהִים וְלא יָדַע. הוּא נָתַן לִי
אֶת עֲשֶׁרֶת הַדִּבְּרוֹת אינן בְּרַעַם וְלא בְּזַעַם, שלא בָּאֵשׁ וְלא בָּעָנָן
אֶלָּא בְּרַכּוּת וּבְאַהֲבָה. וְהוֹסִיף לִטּוּפִים וְהוֹסִיף מִלִּים טוֹבוֹת,
וְהוֹסִיף "אָנָּא" וְהוֹסִיף "בְּבַקָּשָׁה". וְזִמֵּר זָכוֹר וְשָׁמוֹר
בְּנִגּוּן אֶחָד וְהִתְחַנֵּן וּבָכָה בְּשֶׁקֶט בֵּין דִּבֵּר לְדִּבֵּר,
אינו תִּשָּׂא שֵׁם אֱלוֹהֶיךָ לַשָּׁוְא, אינה תִּשָּׂא, אינן לַשָּׁוְא,
אָנָּא, אַל תַּעֲנֶה בְּרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר. וְחִבֵּק אוֹתִי חָזָק וְלָחַשׁ בְּאָזְנִי,
אינן תִּגְנוֹב, אינו תִּנְאַף, לא תִּרְצַח. וְשָׂם אֶת כַּפּוֹת יָדָיו הַפְּתוּחוּת
עַל ראשִׁי בְּבִרְכַּת יוֹם כִּפּוּר. כַּבֵּד, אֱהַב, לְמַעַן יַאֲרִיכוּן יָמֶיךָ
עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. וְקוֹל אָבִי לָבָן כְּמוֹ שְׂעַר ראשׁוֹ.
אַחַר-כָּך הִפְנָה אֶת פָּנָיו אֵלַי בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה
כְּמוֹ בַּיוֹם שֶׁבּוֹ מֵת בִּזְרוֹעוֹתַי וְאָמַר: אֲנִי רוֹצֶה לְהוֹסִיף
שְׁנַיִם לַעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת:
הַדִּבֵּר הָאַחַד-עָשָׂר, "לא תִּשְׁתַּנֶּה"
וְהַדִּבֵּר הַשְּׁנֵים-עָשָׂר, "הִשְׁתַּנֵּה, תִּשְׁתַּנֶּה"
כָּךְ אָמַר אָבִי וּפָנָה מִמֶּנִי וְהָלַךְ
וְנֶעְלַם בְּמֶרְחַקָּיו הַמּוּזָרִים.
(יהודה עמיחי. פתוח סגור פתוח. שוקן. 1998. עמ' 58)